הארכיון הציוני המרכזי

כתובת: שד' זלמן שז"ר 4, ירושלים 91920      ראה מפה 

ת"ד 92, ירושלים 91000,

טל': 02-6204800

פקס':  02-6204837

דואר אלקטרוני: cza@wzo.org.il

אתר אינטרנט http://www.zionistarchives.org.il/ZA/pMain.aspx

ארכיונים אישיים המוחזקים בארכיון הציוני המרכזי

מאז היווסדו בשנת 1919, אוסף הארכיון הציוני המרכזי ארכיונים של אישים שפעלו למען הציונות ברחבי תבל או שהיו פעילים בארץ ישראל/מדינת ישראל במהלך 120 השנים האחרונות. את רשימת הארכיונים הפרטיים ניתן למצוא באתר: http://www.zionistarchives.org.il/ZA/pMain.aspx. לעתים מכילים ארכיונים אלה מסמכים בעלי עניין בתחום חקר שורשי המשפחה, פרטים על האדם עצמו, מכתבים מבני משפחתו, מאמרים וחומר אחר.

על פי רוב, קיימות רשימות תיקים לארכיונים אלה, בדרך כלל בעברית, אך ישנן גם הרבה באנגלית. החומר עצמו הוא בשפות רבות, בהתאם לארץ המוצא של בעל הארכיון ומגוון המתכתבים.

יש לזכור שארכיונים פרטיים מסוימים הנם גדולים מאוד והם יכולים להכיל 10, 15 או אף 20 מטרים, דהיינו 60, 90 או 120 קופסאות של חומר. ואולם, רוב הארכיונים הם קטנים יותר, בעלי מספר קטן יותר של תיקים. אבל שוב, כל תיק יכול לכלול החל ממספר קטן של מסמכים ועד למאה או מאתיים מסמכים, כך שלא ניתן לדעת מראש כמה מסמכים, בסופו של דבר, צריך יהיה לבדוק בתיק מסוים.

הגבלות עיון:

בדרך כלל, הארכיונים האישיים פתוחים לעיון הציבור. ואולם, קיים מספר מצומצם של תיקים הסגורים לעיון, בהתאם לבקשת בעל הארכיון שהפקיד אותו.

השימוש בתיקים למבקרים בארכיון:

חוקרים בתחום שורשי המשפחה מוזמנים לבקר בארכיון הציוני המרכזי ולעיין ברשימות המצאי של הארכיונים האישיים השונים. לאחר מכן, יוכלו להזמין את התיקים לאולם הקריאה ולאתר את המסמכים הדרושים להם.

השימוש מרחוק בתיקים:

אין גישה מרחוק למידע ואין הארכיון הציוני יכול לבצע מחקר מסוג זה עבור הפונים.

אוספים פרטיים של חוקרי שורשים השמורים בארכיון הציוני המרכזי:

מבין הארכיונים האישיים, שניים מכילים חומר כללי רב על חקר תולדות המשפחות: הארכיון של פאול יעקובי והארכיון של בנימין בן אליעזר ריבלין.

ארכיון יעקובי (A482):  החומר נמסר על ידי בני משפחתו לספרייה הלאומית והאוניברסיטאית בגבעת רם בירושלים, לארכיון הציוני המרכזי ולבית התפוצות.

ארכיון ריבלין (A486): המפתח של ארכיון בנימין בן אליעזר ריבלין מכיל נתונים על תולדות משפחות יהודיות אחדות.

רישום בוחרים – תיקים ומידע ממוחשב הקשור למפקד ירושלים בשנת 1939, המדור לחיפוש קרובים

מפקד יהודי ירושלים בשנת 1939 (L4)

בארכיון הציוני המרכזי שמורים טפסים (בעברית) של מפקד יהודי ירושלים בשנת 1939. המפקד נערך ברחבי ארץ ישראל ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה כדי לספק מידע על הגיוס לצבא הבריטי. בשנת 1942 שימשו תוצאות המפקד בסיס לרשימות הבוגרים שנערכו על ידי הוועד הלאומי בארץ ישראל. נראה שרק טפסי המפקד בירושלים שרדו.

תוצאות המפקד, דהיינו רשימת הבוגרים והטפסים עצמם, שמורים בארכיון הציוני המרכזי.

טפסי המפקד נכרכו ב- 70 כרכים והם מסודרים בהתאם לשכונותיה ורחובותיה של ירושלים. כדי לעיין בטופס של בן משפחה, יש לדעת באיזו שכונה או רחוב בירושלים הוא התגורר. אך היות ורשימת הבוגרים של שנת 1942 סודרה לפי הא"ב תוך ציון השכונה שבה התגוררו, הרי שאין קושי לאתר את טופס המפקד המקורי. לפניכם דוגמה של טופס.

הגבלות עיון:

תוכן הרשימות והטפסים פתוחים לעיון.

השימוש במפקד למבקרים בארכיון:

חוקרים בתחום שורשי המשפחה מוזמנים לבקר בארכיון הציוני ולעיין, הן ברשימת הבוגרים והן בטפסי המפקד.

השימוש מרחוק במפקד:

צוות הארכיון הציוני ישמח לבדוק את רשימות הבוגרים עבור הפונים. בקשות לקבלת מידע יש לשלוח בדואר, בפקס או בדואר האלקטרוני. ואולם, אין גישה מרחוק אל תוכן טפסי המפקד והארכיון לא יוכל לבצע מחקר מסוג זה עבור הפונים.

מקורות מידע על הגיוס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה

בארכיון הציוני המרכזי שמורים מקורות אחדים לחקר שורשי המשפחה הקשורים למתגייסים לצבא הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה.

1. תיקי התכתבות כללית של לשכת הגיוס והשחרור של הסוכנות היהודית (S37)

תיקים אלה, המתייחסים לתקופה 1947-1940, מכילים התכתבות המקיפה את כל הנושאים הקשורים לגיוס ורשימות רבות של מגויסים.

התיקים מסודרים על פי ההשתייכות ללשכות הגיוס של תל-אביב, ירושלים, פתח תקווה, חיפה, רמת גן, ראשון לציון, בני ברק, חדרה ונתניה. חשוב שחוקר בתחום שורשי משפחתו יידע היכן התגורר המבוקש על ידו. רוב התיקים הם בעברית.

הגבלות עיון:

כל התיקים פתוחים לעיון.

השימוש בתיקים למבקרים בארכיון:

חוקרים בתחום שורשי המשפחה מוזמנים לבקר בארכיון הציוני המרכזי, לעיין במצאי הרשימות, להזמין את התיקים לאולם הקריאה ולבדוק אותם כדי לאתר את המסמכים המתאימים.

השימוש מרחוק בתיקים:

אין גישה מרחוק למידע ואין הארכיון הציוני יכול לבצע מחקר מסוג זה עבור הפונים.

2. תיקים אישיים של המועמדים לגיוס ושל המתגייסים (S25)

המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית התכתבה עם המועמדים לגיוס ועם המתגייסים בפועל. תיקים אלה, המסודרים לפי סדר א"ב, נגישים לציבור.

הגבלות עיון:

התיקים האישיים שהמסמך האחרון השמור בהם נוצר לפני פחות מ- 70 שנה אינם פתוחים לציבור. אם בני משפחה, בכל זאת, יבקשו לקבל פרטים מתוך התיק, עליהם לפנות אל הארכיון הציוני בהתאם לכללים המצוינים בפסקאות 7 ו-8 בדף מידע מס' 1 (ראו באתר הארכיון).

השימוש בתיקים למבקרים בארכיון:

חוקרים בתחום שורשי המשפחה מוזמנים לבקר בארכיון הציוני ולעיין במצאי הרשימות הרלוונטיות כדי לאתר את התיקים שעשויים לעניין אותם. ואולם, עליהם לנהוג על פי ההנחיות שלעיל ולקבל אישור של ארכיונאי כדי לעיין בתיקים.

השימוש מרחוק בתיקים:

אין גישה מרחוק למידע ואין הארכיון הציוני יכול לבצע מחקר בסוג זה עבור הפונים.

מקורות מידע על העלייה הבלתי לגאלית ועל העצורים בקפריסין

1. רשימות של עולים בלתי לגאליים

בתיקי ההתכתבות הכללית שבארכיון הציוני המרכזי, ובייחוד בתיקי המחלקה המדינית והמחלקה לעלייה של הסוכנות היהודית, ישנן רשימות רבות של נוסעים שהפליגו באוניות הבלתי לגאליות. רוב התיקים האלה בעברית, ואולם נמצאים בהם גם מסמכים באנגלית, בגרמנית ובשפות אחרות, בהתאם למתכתבים.

מתנדבים מטעם החברה הגנאלוגית הישראלית החלו בתהליך של איתור וצילום רשימות אלה בקלסרים והקלדת השמות אל תוך מאגר נתונים ממוחשב. בקרוב יוכלו חוקרים, העוסקים בחקר שורשים, שידוע להם שם האונייה שבה הגיע קרוב משפחתם באורח בלתי לגאלי או תאריך הגעתו/הגעתה, לעיין ברשימות השונות ולבדוק אם שמו של קרוב המשפחה המבוקש מופיע ברשימה. עם סיום הקלדת השמות למחשב, יהיה מאגר הנתונים נגיש לחוקרים.

לפי שעה, על החוקר לעיין בתיקי ההתכתבות הכללית ולנסות לאתר בהם את רשימות העולים הבלתי לגאליים.

הגבלות עיון:

אין הגבלות לעיון בתיקים.

השימוש בתיקים למבקרים בארכיון:

חוקרים בתחום שורשי המשפחה מוזמנים לבקר בארכיון, לעיין ברשימות תיקים רלוונטיות, להזמין תיקים לאולם הקריאה, לעיין בהם ולאתר את המסמכים המעניינים אותם.

השימוש מרחוק בתיקים:

אין גישה למידע מרחוק, דהיינו, יש להגיע לארכיון לצורך העיון בתיקים. כמו כן, אין הארכיון מבצע מחקרים מסוג זה עבור הפונים.

2. מחנות הגולים קפריסין (J21)

בארכיון הציוני המרכזי שמורים תיקים (רובם בעברית) על עולים בלתי לגאליים, שנעצרו ונשלחו למחנות בקפריסין. בתיקי ההתכתבות הכללית נמצאות רשימות רבות של העצורים.

הגבלות עיון:

אין הגבלות לעיון בתיקים.

השימוש בתיקים למבקרים בארכיון:

חוקרים בתחום שורשי המשפחה מוזמנים לבקר בארכיון, לעיין ברשימת התיקים, להזמין תיקים לאולם הקריאה, לעיין בהם ולאתר את המסמכים המעניינים אותם.

השימוש מרחוק בתיקים

אין גישה למידע מרחוק, דהיינו, יש להגיע לארכיון לצורך העיון בתיקים. כמו כן, אין הארכיון מבצע מחקרים מסוג זה עבור הפונים.

מקורות מידע על העלייה הלגאלית לארץ-ישראל/מדינת ישראל

1. פנקסי רשימות עולים (S104)

בארכיון הציוני המרכזי שמורים פנקסי רשימות עולים שעלו לארץ-ישראל ולמדינת ישראל בין השנים 1969-1919. פנקסים אלה שימשו בעבר את המדור לחיפוש קרובים של הסוכנות היהודית.

186 הפנקסים מכילים רשימות שמיות של עולים (בעברית), מסודרות בסדר כרונולוגי על פי תאריכי הגעת האוניות/המטוסים (או הולכי רגל, שחצו מעברי גבולות בצפון או בדרום) לארץ-ישראל/למדינת ישראל. מלבד שם העולה מופיע, בדרך כלל, גם גילו וארץ מוצאו של העולה. לפניכם דוגמה של עמוד מפנקס:

הפנקסים כוללים גם רשימות של נוסעים שהגיעו כתיירים או כתושבים חוזרים, וכן עמודה של "לא יהודים" או "נוצרים". הפנקסים אינם כוללים רשימות של עולים בלתי לגאליים, אך נמצאות בהם רשימות אחדות של ילדים שהגיעו במסגרת עליית הנוער.

סדרת הפנקסים השמורה בארכיון הציוני המרכזי אינה מלאה. בייחוד חסרים פנקסים רבים מן השנים 1956-1951. פנקסי עולים נוספים לשנים 1956-1951 ו- 1974-1968 שמורים בארכיון המדינה בירושלים.

הגבלות עיון:

אין הגבלות לעיון בפנקסי עולים.

השימוש בפנקסים למבקרים בארכיון:

הפנקסים המקוריים אינם נגישים לציבור מפאת הרצון לשמור עליהם מפני בלאי. בקשות לקבלת מידע יש לשלוח בדואר, בפקס או בדואר אלקטרוני.

השימוש מרחוק בפנקסים:

צוות הארכיון הציוני ישמח לבדוק את הפנקסים עבור הפונים. לתשומת לב הפונים: הבדיקה תוכל להתבצע בתנאי שהפנייה כוללת מידע מדויק אודות תאריך ההגעה (לפחות החודש והשנה) של העולה, התייר או התושב החוזר. בקשות לקבלת מידע יש לשלוח בדואר, בפקס או בדואר האלקטרוני.

2. תיקים אישיים וכרטסת של מועמדים לעלייה ושל עולים

הכרטסת:

בארכיון הציוני המרכזי שמורות כ-200 מגירות המכילות מעל ל-650,000 כרטיסים, המסודרים לפי סדר א"ב (בעברית) של המועמדים לעלייה והעולים לארץ-ישראל/מדינת ישראל, בשנים 1964-1920. הכרטסת נוצרה כאשר אלפים מתושבי ארץ-ישראל/מדינת ישראל פנו לסוכנות היהודית וביקשו לאפשר לקרובי משפחה לעלות לארץ- ישראל/מדינת ישראל. בסופו של דבר עלו רק חלק מהמועמדים.

הכרטסת מסודרת לפי שם המועמד או העולה. כל כרטיס כולל את שם המועמד או העולה, ארץ המוצא, גיל/שנת לידה וכן את שמו וכתובתו של הקרוב הפונה. המידע כתוב בכתב יד בעברית. לפניכם דוגמה של כרטיס:

בשנת 2002 החל הארכיון הציוני ליצור מאגר ממוחשב של נתונים המבוסס על כרטיסים אלה. עד עתה נרשמו 4 האותיות הראשונות (א', ב', ג' ו- ד' חלקי).

התיקים האישיים:

על פי רוב נמצאת הפנייה מן הכרטיס של המועמד או העולה לתיק אישי על שמו. סדרת תיקים אלו שמורים, גם כן, בארכיון הציוני. תוכן התיקים אינו אחיד: לעיתים הם מכילים רק את טופס הבקשה המקורי לעלייה, ולעיתים יש בהם התכתבות כללית המתייחסת לאפשרות עלייתו של המועמד ומסמכים בעניין עלייתו בפועל.

הגבלות עיון:

בדרך כלל, הכרטסת פתוחה לעיון. במקרים מיוחדים, מעדיף הארכיון לא לחשוף את תוכנם של כרטיסים מסוימים לעיון הציבור, אם לדעתו נמצא בהם מידע רגיש. אם בני משפחה, בכל זאת, יבקשו לעיין בכרטיס, יהא עליהם לנהוג בהתאם לכללים המצוינים בפסקאות 7 ו-8 בדף מידע מס' 1 (ראו באתר הארכיון).

תיקים אישיים, שהמסמך האחרון בהם נוצר לפני פחות מ-70 שנה אינם פתוחים לציבור. אם בני משפחה יבקשו לעיין בתיקים סגורים אלו, יהא עליהם לנהוג בהתאם לכללים המצוינים בפסקאות 7 ו-8 בדף מידע מס' 1 (ראו באתר הארכיון).

השימוש בכרטסת ובתיקים האישיים למבקרים בארכיון:

הכרטסת והתיקים הנספחים אינם נגישים לציבור לצורך מחקר. בקשות לקבלת מידע יש לשלוח בדואר, בפקס או בדואר אלקטרוני.

השימוש מרחוק בכרטסת ובתיקים האישיים:

צוות הארכיון הציוני ישמח לבדוק את הכרטסת ואת התיקים עבור הפונים. בקשות לקבלת מידע יש לשלוח בדואר, בפקס או בדואר האלקטרוני.

3. כרטסת עולים סטטיסטית של המחלקה לעלייה (1919-1948) (SC6)

בארכיון הציוני המרכזי שמורה כרטסת (בעברית) של כ-30,00 כרטיסים של עולים לארץ-ישראל/מדינת ישראל, בשנים

1948-1919. הכרטיסים נוצרו, ככל הנראה, כדי לספק למחלקת העלייה של הסוכנות היהודית נתונים סטטיסטיים על העולים.

הכרטיסים מן השנים 1932-1919 הוקלדו למאגר מידע ממוחשב. הכרטיסים משנת 1933 ואילך אינם נגישים מאחר ולא סודרו לפי סדר א"ב או לפי סדר כלשהו אחר.

הגבלות עיון:

בדרך כלל פתוחים הכרטסת ומאגר המידע לציבור. במקרים מיוחדים, מעדיף הארכיון הציוני לא לחשוף את תוכנם של כרטיסים מסוימים לעיון הציבור, במידה ולדעתו נמצא בהם מידע רגיש. אם בני משפחה, בכל זאת, יבקשו לעיין בכרטסת או במאגר המידע, יהא עליהם לנהוג בהתאם לכללים המצוינים בפסקאות 7 ו-8 בדף מידע מס' 1 (ראו באתר הארכיון).

השימוש במאגרי מידע (1919-1932) למבקרים בארכיון:

כאמור, הכרטיסים לשנים 1948-1933 אינם זמינים לפי שעה. הכרטסת לשנים 1932-1919 אינה נגישה לציבור למטרות מחקר. בקשות לקבלת מידע ניתן לשלוח בדואר, בפקס או בדואר אלקטרוני.

השימוש מרחוק במאגרי מידע (1919-1932):

צוות הארכיון הציוני ישמח לבדוק את הנתונים בכרטסת הסטטיסטית עבור הפונים. בקשות לקבלת מידע יש לשלוח בדואר, בפקס או בדואר האלקטרוני.

רשימות על קורבנות/ניצולים -- מקורות מידע על עליית הנוער

1. ארכיון עליית הנוער (S75)

בארכיון הציוני המרכזי שמורים התיקים של לשכת עליית הנוער בירושלים לשנים 1972-1932. מטרת גוף זה, שנוסד בשנת 1933, לסייע בעליית נוער לארץ ישראל.

ארכיון עליית הנוער כולל שני סוגים של תיקים שעשויים לשמש את החוקר בחקירתשורשי משפחתו:

א. תיקים הכוללים התכתבות אישית אודות ילדים מסוימים, מסודר בסדר א"ב

ב. תיקים אישיים

בארכיון הציוני שמורים תיקים אישיים מעטים. הסדרה המלאה של התיקים האישיים אינה שמורה בארכיון הציוני. ראה להלן.

הגבלות עיון:

א. תיקים הכוללים התכתבות אישית אודות ילדים יחידים, מסודר בסדר א"ב

לא ניתן לעיין בתיקים הכוללים התכתבות אישית אודות ילדים יחידים שהמסמך האחרון בהם נוצר לפני פחות מ- 70 שנה. במקרים מיוחדים יסכים צוות הארכיון לבדוק תיק מסוים עבור בני משפחה כדי לוודא שאכן אחד הילדים המוזכרים בתיקים הוא נושא החיפוש. אם יתאמתו הנתונים, יהא על בני המשפחה המבקשים גישה אל תוכן התיק לפעול בהתאם לכללים שצוינו בפסקאות 7 ו-8 בדף מידע מס' 1 (ראו באתר הארכיון). ואולם, הם יוכלו לעיין רק בחלק מן ההתכתבות המתייחסת לקרוב משפחתם.

ב. תיקים אישיים

לא ניתן לעיין בתיקים אישיים שהמסמך האחרון בהם נוצר לפני פחות מ-70 שנה. אם בני משפחה, בכל זאת, יבקשו פרטים מתוך תיק מסוים, יהא עליהם לפנות אל הארכיון הציוני המרכזי בהתאם לכללים שצוינו בפסקאות 7 ו-8 בדף מידע מס' 1 (ראו באתר הארכיון).

השימוש בתיקי עליית הנוער למבקרים בארכיון:

חוקרים בתחום שורשי המשפחה מוזמנים לבקר בארכיון הציוני המרכזי ולעיין ברשימות התיקים כדי לאתר את התיקים המתאימים. ואולם, עליהם לנהוג על פי ההנחיות שלעיל ולקבל אישור של ארכיונאי לעיין בתיקים.

השימוש מרחוק בתיקי עליית הנוער:

אין גישה למידע זה מרחוק ואין הארכיון הציוני יכול לבצע מחקר מסוג זה עבור הפונים.

2. מאגר הנתונים של ילדים שעלו לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער, 1936-1933

הארכיון הציוני המרכזי קיבל מיורם מיורק (Yoram Mayorek) העתק של מאגר נתונים ממוחשב (באנגלית, עם תאריכים בעברית) הנקרא "הקטלוג הגרמני". זוהי כרטסת שמית של כ-7000 ילדים שהגיעו בראשית המפעל של עליית הנוער.

הגבלות עיון:

תוכן מאגר הנתונים אינו פתוח לציבור.

השימוש במאגר הנתונים של עליית הנוער (1936-1933) למבקרים בארכיון:

מאגר הנתונים אינו נגיש לציבור. בקשות לקבלת מידע יש לשלוח בדואר, בפקס או בדואר אלקטרוני.

השימוש מרחוק במאגר הנתונים של עליית הנוער (1936-1933):

צוות הארכיון הציוני ישמח לבדוק את "הקטלוג הגרמני" עבור הפונים. בקשות לקבלת מידע יש לשלוח בדואר, בפקס או בדואר אלקטרוני.

3. מאגר הנתונים של ילדים שעלו לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער (1949-1946)

הארכיון הציוני המרכזי קיבל מיהודה ויטנהופ (Yehuda Witenhoff) ואוה פלורסהיים (Eva Floersheim), מסניף "שורשים בגליל" של החברה הגנאולוגית הישראלית, העתק של מאגר נתונים ממוחשב (באנגלית) של קרוב ל-3,000 שמות של ילדים שעלו במסגרת עליית הנוער. שמות אלו נאספו מתיקים שונים השמורים בארכיון הציוני המרכזי.

הגבלות עיון:

תוכן מאגר הנתונים פתוח לציבור.

השימוש במאגר הנתונים של עליית הנוער (1949-1946) למבקרים בארכיון:

מאגר הנתונים אינו נגיש לציבור. בקשות לקבלת מידע יש לשלוח בדואר, בפקס או בדואר אלקטרוני.

השימוש מרחוק במאגר הנתונים של עליית הנוער (1949-1946):

צוות הארכיון הציוני ישמח לבדוק את מאגר הנתונים. בקשות לקבלת מידע יש לשלוח בדואר, בפקס או בדואר אלקטרוני.

אינדקסים של שמות -- מאגרים על חיפוש קרובים

1. מאגר הנתונים והתיקים של המדור לחיפוש קרובים של הסוכנות היהודית (SP104)

הסוכנות היהודית הקימה את המדור לחיפוש קרובים בשנת 1947. עד סגירתו בשנת 1999, טיפל המדור בפניות מרחבי העולם לאיתור קרובי משפחה או מכרים שהקשר עמם ניתק. לאחר סגירתו עברו חלק מתפקידיו ארכיון הציוני המרכזי.

מאגר הנתונים של המדור לחיפוש קרובים

במהלך השנים נאספו רשימות של הפניות למדור, ובשנות ה-90 מוחשבו הרשימות. בארכיון הציוני המרכזי שמור תקליטור של מאגר הנתונים הכולל יותר ממיליון בקשות (בעברית) למידע שהגיעו למדור משנות ה-40 ועד לשנות ה-70. בכל בקשה נתונים על הפונה ועל האדם המבוקש, והיא כוללת, בדרך כלל, את שם הפונה ואת כתובתו, ארץ המוצא, תאריך הלידה ושמות בני המשפחה שהוא מחפש.

תיקי המדור לחיפוש קרובים

נוסף למידע שהוזכר לעיל, כל פנייה עשויה לכלול גם מראה מקום המתייחס לתיק אישי (בעברית) ובו התכתבות הקשורה לפנייה. תוכנם של התיקים האישיים אינו אחיד: לעתים תימצא בו אך ורק הפנייה המקורית, ואילו בתיקים אחרים יימצאו מסמכים נוספים.

הגבלות עיון:

התיקים האישיים אינם פתוחים לעיון בשל צנעת הפרט.

השימוש במאגר הנתונים ובתיקים למבקרים בארכיון:

מאגר הנתונים והתיקים אינם נגישים לציבור. בקשות לקבלת מידע יש לשלוח בדואר, בפקס או בדואר אלקטרוני.

השימוש מרחוק במאגר הנתונים ובתיקים:

צוות הארכיון הציוני ישמח לבדוק את מאגר הנתונים והתיקים של המדור לחיפוש קרובים עבור הפונים. בקשות לקבלת מידע יש לשלוח בדואר, בפקס או בדואר האלקטרוני.