מפתח מוער של אוסף ספרי יזכור שבספריית יד ושם

המפתח כולל את העמודות הבאות:

1.מס' מדף - אלה המספרים שלפיהם ניתן לאתר ספר יזכור מתוך האוסף המיוחד הזה.

2. שם המקום – שמות אלה שרובם הגדול ממזרח אירופה, נרשמו לפי האיותים התואמים המופיעים בספר Where Once We Walked (2002). כאשר במקרים בודדים, השמות לא נמצאו בספר זה, הם נכתבו בכתב משופע. ספרים רבים מתייחסים ליותר ממקום אחד. נעשה מאמץ מיוחד לרשום את כל הקהילות, גדולות כקטנות, כי ייתכן שזה המקום היחיד בו מוזכר שמו של כפר פלוני. הקהילה העיקרית עליה נכתב הספר, רשומה בכתב עבה.

3. מדינה - שם המדינה בה נמצא המקום כיום נוסף לשם הצקום עצמו.

4. שם הספר וההוצאה - כל שמות הספרים בעברית וביידיש תורגמו לאנגלית. הם כוללים גם את המקום ושנת ההוצאה.   

מעניינת בחינת המקומות ושנות ההוצאה  של האוסף: הספרים המוקדמים ביותר יצאו לאור בשנת -1946 בבואנוס אאירס ובניו יורק, כאשר גודל ההרס והאבדן של חיי היהודים החל לחדור אל התודעה של יהודי התפוצות. ספרים אחדים פורסמו בשנות החמישים וספרות זאת הגיעה לשיאה בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים, בעיקר בישראל. בשנות ה-80 וה90 פורסמו ספרים רבים על תולדות קהילות שנכחדו בגרמניה, קהילות שנוסדו כ-200 או 300 שנה לפני השואה. לקראת סוף שנות ה-90 החלו לצאת לאור ספרים על קהילות שהיו בשטחי ברה"מ, בעיקר אוקראינה ובלרוס. ספרי יזכור ממשיכים להופיע.

5. הערות - ההערות מתארות בקצרה את תוכן כל ספר מבחינה גניאלוגית כגון: רשימות קורבנות, מפקדים, רשימות תושבים, כתובות על מצבות, עצי משפה ועוד. פירוט כל החומר המוזכר בהערות אלה רשום ברשימת הקיצורים.

6. שפות – בעמודה זאת מצוינת השפה או השפות בה או בהן כתוב הספר. רוב הספרים כתובים בעברית, יידיש, גרמנית, הונגרית ולפעמים באנגלית, רומנית, צ'כית וקרואטית.

7. קיצורים -  ראה את טבלת הקיצורים 

8. גניאלוגיות – 433 תולדות או עצי משפחה נמצאו באוסף זה. הן מופתחו לחוד. כ-19% הם של משפחות מגרמניה.