 |
|
|
|
ארץ ישראל כמשאת נפש - האמנם? סיפורן של העליות לארץ ישראל והירידות ממנה Jewish Families migration split - some went East (Eretz Israel) and some went elsewhere Tuesday, 9 November 2010 at Beit Hatfutsot at Beit Hatfusot - The Museum of the Jewish People, Tel Aviv University דר' אסתי ינקלביץ החוג ללימודי ארץ ישראל, אוניברסיטת חיפה estiyan@gmail.com 'אחים קרובים-נידחים'- המפגש של יוצאי כורדיסתאן עם המציאות הארצישראלית בראשית המאה העשרים במשך מאות בשנים חיו יהודי כורדיסתאן מנותקים מהעולם הכללי והיהודי, כמיעוט בקרב הכורדים המוסלמים. מצוקה קיומית ומניעים הדתיים הובילו לעליית משפחות מעמדיה, השוכנת בצפון עיראק, לארץ-ישראל בשלהי המאה ה- 19. עם הקמתה של חוות סג'רה בשנת 1900, בידי יק"א (החברה להתיישבות יהודית), ופרסום הכרוז שקרא לפועלים במושבות לבוא וללמוד את עבודת האדמה בחווה, הצטרפו עולי כורדיסתאן לפועלים שבאו להכשיר עצמם כפועלים חקלאיים בחווה. היה זה עבורם פתח לתקווה חדשה. "מעצמם באו לארץ-ישראל ולא נשלחו אליהם שליחים להביאם – קול הגאולה הגיע לאוזניהם, והם קמו וארזו את מטלטליהם ובאו."[1] הפועלים על משפחותיהם, התגוררו בכ- 30 בתים בכפר הערבי סג'רה שחלקם ניקנו על ידי יק"א, וביניהם היו גם עולי כורדיסתאן. במהלך 1902 פינו מרבית המשפחות את הבתים בכפר הערבי בשל מחלות העיניים והדיזנטריה בהן חלו, ובמקום נשארו רק הפועלים הכורדים. בדצמבר 1907 פנתה קבוצה מבין משפחות אלה אל הנהלת יק"א בבקשה להשתלב באריסות במושבה. במכתבם הסבירו כי הם נאלצים לפנות להנהלה בפריס מכיוון שעד כה כל פניותיהם לאליהו קראוזה, מנהל החווה, הושבו ריקם. לאחר כשנתיים זכו שלוש משפחות מבין הפועלים הכורדים לקבל "חצי איכרות" (כ- 120 דונם אדמת פלחה בהשוואה לכ- 250 דונם לאריס במושבה), אך מקום מגוריהם נותר בכפר הערבי. לדברי מנהל החווה אליהו קראוזה,"זה מספיק עבורם וכך לא יצטרכו להעסיק 'חרת' ערבי". "הסתפקות במועט" היה עיקרון שנקבע מרצון ומכורח המציאות, והוא ליווה את הפועלים והאריסים בסג'רה שנים רבות, אלא שהכורדים נאלצו להסתפק בפחות מכך. חלק ממשפחות אלה נקלט לימים באריסות במושבה סג'רה אך הן המשיכו לחיות בשוליה. דר' אסתי ינקלביץ, החוג ללימודי ארץ ישראל, אוניברסיטת חיפה. תחומי מחקר- תולדות ההתיישבות היהודית בגליל התחתון, תולדות החינוך, תולדות החינוך החקלאי בארץ- ישראל. Dr. Ester Yankelevitch Land of Israel Studies, Haifa University estiyan@gmail.com "Remote / Close Brothers" Kurdish Jews face immigration reality in the early 20th century Jews of Kurdistan migrated to Palestine towards the end of the 19th century. In 1900 the model farm of Sejera was established by the JCA (Jewish Colonization Association), and seven of these immigrant families joined a group of workers who came to the model farm for agricultural training. Within a short while several of these trained workers desired to become tenant farmers on the newly established colony of Sejera (Ilaniya), while the Kurdish Jews remained as laborers on the model farm, living in the nearby Arab village of Sejera. Their request to become tenant farmers like the other settlers was turned down by the farm manager, who explained that there was no available land and that they could continue to live in the Arab village at low cost, as their needs were minimal. They gradually received small plots of land they could farm, but it was only in 1922 that three of the original Kurdish families received farms on the moshava (colony) Sejera (Ilaniya). The questions examined in this discussion are: Why were the Kurdish Jews regarded as austere and content with the minimum? Why were they viewed as different and placed on the outer perimeter of the colony on smaller farms than were given to earlier settlers? Dr. Estie Yankelevitch, Land of Israel Studies, University of Haifa . Fields of research – The Jewish settlement in the Lower Galilee. History of education and the History of agricultural education.
[1] מ' יכנאי, 'קסמי גליל', ב' חבס (עורכת), ספר העליה השניה, תל-אביב תש"ז, עמ/ 73.
|
| © All Rights Reserved - The Israel Genealogical Society | בניית אתרים מיקסרמדיה  מערכת ניהול תוכן IWMS |