רא"י - רשומות ארץ-ישראל

מתנדבי החברה הגניאלוגית הישראלית (חג"י) בנו בסיסי נתונים בעלי ערך גניאלוגי הכוללים מעל ל-400,000, רשומות בהן כ-20,000 שמות משפחה שונים. בסיסי הנתונים הראשונים פרסמן על גבי תקליטור לקראת הכנס הבינלאומי בשנת 2004. מאז המשיכה חג"י לאתר תעודות במטרה להרחיב את מאגר המידע המכסה את תקופת היישוב מחדש של ארץ ישראל.

חג"י מודה לכל המתנדבים שעזרו בביצוע הפרויקט הייחודי הזה.

הנחיות כלליות לשימוש במנועי החיפוש השונים
כיצד לאתר אדם במאגר המידע

ברשומות שבמקור נכתבו באנגלית, יש לחפש שם אך ורק באנגלית.
החיפוש ייערך אך ורק לפי שם משפחה או לפי שם פרטי, אלא אם כן יצוין כי ניתן לעשותו לפי פרמטר נוסף.
החיפוש ייערך לפי:

o       איות מדויק
o       איות המתחיל ב- (שלוש אותיות)
o       איות המכיל
o       איות המסתיים ב- (שלוש אותיות)

נסו אפשרויות שונות של איות
במידה ושם פרטי מורכב משני שמות, נסו כל אחד לחוד. נסו לחפש את השם השני לפי "מכיל"
החיפוש מתייחס לשם אחד בלבד. במידה ותנסו חיפוש המורכב משם משפחה ושם פרטי, התוצאה שתתקבל תהיה מכוונת לשם המשפחה בלבד או לשם הפרטי בלבד ולא לצירוף שני השמות.
לפעמים תמצאו בעמודה הימנית את ההוראה "לחץ כאן". פירוש הדבר שעומד לרשותך מידע נוסף. לאחר קריאת המידע, תוכל בלחיצה לסגור את חלון המידע הנוסף.

התקופה העות'מנית

חלקת מחוקק

רישום 8,092 מצבות מבית העלמין שעל הר הזיתים בירושלים.
נא לקרוא בעיון את ההנחיות הרשומות מטה לפני השימוש במנוע חיפוש.
באתר החל מ-31 במאי 2009

מפקדי מונטיפיורי

1839, 1849, 1855 א"י ו-1840 אלכסנדריה און-לין אוקטובר 2010

נתינים ובני חסות בריטיים

הנציגות הקונסולארית הבריטית פתחה את משרדיה בירושלים ב-1839 במטרה לעורר את התעניינותם של מיסיונרים אירופיים בארץ ישראל. הדבר התרחש בו זמנית עם התעצמות עליתם של יהודים שבאו להתיישב בא"י מטעמים לאומיים.

ספרי המוכתאר ירושלים

האימפריה העות'מאנית שלטה בארץ ישראל משנת 1517 ועד 1917, שנה בה נכבשה הארץ על ידי האנגלים, בשלהי מלחמת העולם ה- I.
בארכיון המדינה (גנזך המדינה) מצויים 461 ספרים של מפקדי אוכלוסין המכילים פרטים על תושבי ארץ ישראל משנת 1875 ועד 1917.
ספרים אלה, הכתובים ברובם בתורכית עות'מאנית (באותיות ערביות),
נקראים ספרי הנופוס (נפשות).
הספרים מחולקים לסוגים שונים – ספרי יסוד וטיוטה (378), ספרי זרים (10),
ספרים נפתיים (47), ספרי מוכתאר (9), ספרי צבא (17).
כמו כן הרישום מחולק לפי דתות – מוסלמים, נוצרים ויהודים.
חלק מספרי המוכתאר כתובים בעברית.
למידע נוסף באתר ארכיון המדינה –
http://www.archives.gov.il/ArchiveGov

ספר מוכתאר ירושלים: הספר, המתייחס לעדה האשכנזית בלבד, הועלה לאתר העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה, בהסכמת הנהלת ארכיון המדינה ובברכתה, ועל כך אנו אסירי תודה.
בעתיד הקרוב יועלו לאתר כל ספרי המוכתאר הכתובים עברית, ובעקבותיהם, בתיאום עם ארכיון המדינה, כל ספרי הנופוס המתייחסים ליהודים ברחבי ארץ ישראל.
הספר מוצג באתר בצורתו המקורית, במטרה לתת בידי החוקר אפשרות לאתר מביתו בקלות מידע מבוקש, במקום להגיע לארכיון המדינה.
להקלת החיפוש סודרו המשפחות בסדר אלפאביתי, והחיפוש יעשה באמצעות מנוע חיפוש או בחיפוש אלפאביתי.

ספרי מוכתאר רחובות

על העיר רחובות
רחובות נמצאת ב מישור החוף הדרומי. ראשיתה בשנת 1890, כאשר הוקמה כמושבה על ידי חברת "מנוחה ונחלה",
לאחר שקרקעותיה נרכשו בידי יהושע חנקין.
מקור שמה של רחובות הוא בפסוק מהמקרא:

	וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ.
– ספר בראשית, כו, כב

בשנת 1907 הגיעו למושבה עולים ראשונים מתימן, אליהם הצטרפו עם הזמן באי שיירות נוספות מתימן, בייחוד מאזורי הערים חידאן וצעדה. העולים נקלטו מהר בזכות יכולתם לעבוד עבודה חקלאית, והקימו בעיר שלוש שכונות: "שכונת התימנים", "שעריים" ו"כפר מרמורק" (תושבים אלה לא מופיעים בספר המוכתר הזה).
בשנת 1934 נחנך ברחובות, ביוזמתו של דר' חיים ויצמן, מכון זיו, כגרעין למוסד מדעי שישרת את צרכי ארץ ישראל ויהיה חלק מקהילת המדע העולמית. ממכון זיו התפתח מכון ויצמן למדע. גם ביתו של דר' חיים וייצמן, לימים הנשיא הראשון של מדינת ישראל, ניבנה ברחובות. בנוסף למכון וייצמן, שוכנת ברחובות הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ובית הספר היחיד בישראל לוטרינריה.
בשנת 1950 הוכרזה רחובות כעיר, וכיום היא העיר ה- 13 בגודלה בישראל ומספר תושביה בסוף שנת 2011 היה כ- 118,000 תושבים.
בזכות המוסדות האקדמיים הפכה רחובות לעיר אוניברסיטאית, המושכת אליה מדענים, חוקרים וסטודנטים וגם תעשיות עתירות ידע. אם בעבר הייתה ידועה כעיר שבה פרדסים רבים - המקור לתפוזים שעל דגלה - הרי כיום השטחים הפנויים בתחומה מיועדים לבנייה למגורים ולאזורי תעשיית היי-טק ותעשיות עתירות ידע.
שכנותיה של רחובות הן: בצפון נס ציונה, בצפון-מזרח רמלה, במזרח ובדרום-מזרח המועצה האזורית גזר, בדרום קריית עקרון, בדרום-מערב המועצה האזורית גבעת-ברנר, במערב המועצה האזורית גן רווה ויבנה ובצפון-מערב גובלת רחובות בכפרים הקטנים כפר אהרון וטירת שלום, הכפופים מוניציפאלית לעיריית נס-ציונה.